כותרות העיתונים בארץ ובעולם זועקות: דונלד טראמפ, שמכנה את שינויי האקלים "תרמית סינית", מודיע שהתקציבים שהוקדשו למחקר ולמעקב אחר שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית יוזרמו לנתיב אחר: שיגור אנשים לירח. יש שחולפים על פני הכתוב ביעף בעוד שאחרים מבינים את משמעות הנאמר: סכנה גדולה להישגים שהושגו במאבק למען הסביבה וסכנה ממשית לעתיד של כולנו.
מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת חלה התפתחות מבורכת ביחסי האדם והסביבה: האופן בו האדם רואה את הסביבה, ההכרה בסכנה לסביבה והצורך בהגנה עליה, התגייסות ומאמצים של יחידים, של קבוצות ולעתים אף של ממשלים ושל רשויות למען הגנת הסביבה ולידתה של "תנועת הקיימות" הם תולדה של תהליך מתבקש וחיוני לקיומנו. כל אלה טובים ונחוצים, אבל אינם מספיקים: יש עוד הרבה מה לעשות, ואם טראמפ לא ישכיל להבין זאת – העתיד של כולנו בסכנה. אז מה היה, מה קיים ומה אסור שיהיה? לפניכם סקירה של יחסי אדם-סביבה על ציר הזמן.
כתבות |
השליכה לפח מזרן של אמא וגילתה לחרדתה כי הוסתרו בו מיליון דולר - המזרן טרם נמצא רק למחרת שזרקה את המזרון הישן, גילתה ענת כי אמה החביאה שם כמיליון דולר. אז החל המירוץ המטורף אחר הכסף האבוד. "חיפשנו שעות, אני מאמינה שאולי מישהו כבר מצא וזה בידיים כלשהן", היא מספרת. לצפייה בכתבה המלאה
האישה שהשליכה את המזרן של אמה לאשפה ושכחה שהסתירה בו את כל חסכונותיה, מספרת איך הכל התחיל: "הייתה לי טראומה מאוד מאוד קשה מבנקים", היא אומרת, אבל מיד סותרת את עצמה: "לא מדובר במיליון דולר, אבל מדובר בסכום מכובד מאוד"
|
|||||